כאשר אנו מדברים על קולונות אנחנו למעשה מדברים על מתקן ליצירת מים מזוקקים.
קולונה היא מתקן גבוה וארוך, המראה של הקולונה מזכיר עמוד, נעשה שימוש נרחב בקולונה בתחום הכימיה לצורך מטרות שונות ומגוונות. בחלק גדול מן המקרים שימוש במתקן קולונות נעשה לצורך כרומטוגרפיה הלא היא שיטה נפוצה בתחום הכימיה, מטרתה העיקרית של השיטה היא להפריד מרכיבי יסוד של תערובות.
עקרון שיטת הכרומטוגרפיה
קיימות מספר דרכים לביצוע שיטת הכרומטוגרפיה, לכולם יש עקרון משותף שהוא הפרדה של מרכיבי יסוד של תערובות שונות.
במהלך השיטה התערובת עליה מתבצעת כרומטוגרפיה נעה ( הכוונה היא לפאזה נעה) על גבי פאזה נחה דבר אשר גורם לאינטראקציה כימית בין תערובת החומרים לבין המשטח עליו הם נמצאים.
החומרים בתערובת נפרדים אחד מן השני בהתאם לשיעור הנדידה שלהם, שיעור הנדידה של החומרים משתנה על פי מספר פרמטרים: משקלו הסגולי של החומר, גודלו של החומר, מטענו החשמלי של החומר ועוד.
שיעור הנדידה של החומר יקבע על פי העוצמה של האינטראקציות של מרכיבי היסוד עם המוצק שעליו נעה התערובת (פאזה נחה) . חומרים בהם הקשרים חלשים ינועו לאט ביחס לחומרים אחרים בהם הקשרים חזקים והם ינועו מהר יותר.
- פאזה נעה – כאשר אנחנו מדברים על פאזה נעה אנו בעצם מדברים על התערובת אותה בודקים או על ממס אשר מניע את התערובת על גבי הפאזה הנחה. התערובת הנבדקת צריכה להיות במצב צבירה נוזל או במצב צבירה גז כדי שיהיה לה כושר זרימה. במקרים בהם התערובת היא במצב צבירה מוצק, מעבירים אותה המסה ומשנים את מצב הצבירה שלה לנוזל או גז.
- פאזה נחה – פאזה נחה היא למעשה החומר המוצק שעליו נעה התערובת אותה בודקים. פאזה נחה יכולה להיות משטח עשוי פלסטיק, פס עשוי נייר, שפופרת שבתוכה קיים ג'ל ועוד.
