הפרובוקטור - לצעוק ולהוציא את כל מה שיש לנו על המדינה, וגם קצת על העולם

ניהול סיכונים בארגון ובעסק: הכירו את תוכנית התאוששות מאסון

ניהול סיכונים הוא תחום חיוני בעסקים. לא כולם מטפלים בכך באופן שיטתי ומתוחכם וחבל. אלה שכן, נעזרים בין השאר ב"תכניות התאוששות מאסון". אלה כמה דברים שמומלץ לדעת כל כך: 

מה הוא ניהול סיכונים?

ניהול סיכונים הוא הפרקטיקה הרחבה של התארגנות מראש, ככל הניתן, לטפל בסיכונים שונים. עבור עסקים, סיכונים אלה עשויים להיות מסוגים רבים, כולל טכניים, עסקיים או כספיים. הם יכולים להיות מקומיים בתוך העסק או אפילו בינלאומיים עם השפעה מקומית. בכדי להגיב נכון, יש להיערך מראש בסיוע תכניות התאוששות מאסון או Disaster Recover Plans. תמצאו מידע נוסף בנושא שירות DRP, בקישור זה. תכניות התאוששות מאסון, מערכות ניטור שונות, כוח אדם שעבר הכשרה ותרגול ואמצעים נוספים, יוצרים מערכת שמגנה על העסק ממקרי "אסון". היא מסייעת לצמצם מקרים כאלה, לצמצם את נזקם, להפיק מהם לקחים לעתיד ואף למנוע אותם מראש. 

מה זו התאוששות מאסון? 

התאוששות מאסון יכולה להידרש ברמה נקודתית מאוד (כמו כשל ברכיב אחד בשרת חיוני) או רחבה מאוד (דוגמת הצפה נרחבת באזור בו ממוקם העסק). תכניות ההתאוששות מאסון הן תכניות מעשיות למקרי חירום כאלה וכל עסק מעריך מהם מקרי החירום אליהם כדאי לו במיוחד להיערך וכמה הוא מעוניין להשקיע בכך. לא מעשי להיערך לכל סיכון שהוא ובאופן מושלם. אין דבר כזה ולאף עסק אין תקציב לכך. מה גם, שפשוט לא ניתן לחזות מראש כל תסריט אסון. הוסיפו לכך את העובדה שבמקרי אסון הדברים לא מתנהלים בדיוק כמתוכנן והמסקנה ברורה: יש להתפשר ולהחליט על מה מגנים ועל מה פחות וכמה משאבים להשקיע בכל כיוון. הדבר תלוי במידה רבה, בחשיבות העסקית שמייחס העסק לכל היבט שלו שעלול להיפגע מתסריט האסון. 

המשכיות עסקית

תכניות התאוששות מאסון, מסייעות להבטיח רמה אופטימאלית של המשכיות עסקית. הכוונה היא לכך, שבמקרי כשל רבים, נפגעת הפעילות העסקית השוטפת. דבר זה מסכן רווחים וגם עלול לפגוע במוניטין. לכן, העדיפות הראשונה עשויה להיות להמשיך את הפעילות ולא בהכרח לתקן את הכשל, גם אם זה אומר מעבר למערכת חלופית. 

ברמת המחשוב

המחשוב הוא דבר מרכזי שעלול להיפגע בעסק מאסונות למיניהם. הוא גם תחום קריטי מבחינה עסקית כיום. כנגד סיכונים כאלה, תכניות DRP עשויות לספק מגוון פתרונות אפשריים. זה עשוי להיות גיבוי קבוע בתדירות מבוקשת, עבור שחזור יזום במקרי חירום. זה עשוי להיות רפליקציה שמבוצעת באופן רציף עם שחזור אוטומטי ומהיר במקרה הצורך. זה יכול להיות גם מעבר מלא לסביבת חירום חלופית. התכניות שמכינים, צריכות כמובן באופן אידיאלי לתת מענה רחב, להגנה של כול נכסי המחשוב הקריטיים של העסק, כולל אפליקציות ונתונים מסוגים שונים, על מכשירים שונים. 

כיצד DRP מיושם?

דרך בולטת ליישם תכניות DRP היא להיעזר בשירותי ענן שונים. בכך, נהנים משירות שמנותק מאזור האסון (ולכן לא נפגע במקרה אסון), מתשלום לפי השימוש בלבד, מביטול הצורך להשקיע בחומרה ותוכנה סביב נושא זה ומגמישות רבה בשימוש בשירותים. במקום להחזיק כל העת מערכת מחשוב חלופית למקרי חירום, ניתן לשלם תמורת מערכת כזו רק עבור שימוש בה בזמן מקרה אסון. ניהול סיכונים וגם נושא ה-DRP, מאופיינים בפעילות שיטתית מאוד. מוגדר למשל RPO או Recovery Point Objectives – תדירות גיבויים רצויה. כמו כן, יוגדרו ערכי RTO או Recovery Time Objectives – זמני ההתאוששות המבוקשים, מול תסריטי חירום שונים. 

לסיכום

מומלץ לכל עסק לבצע ניהול סיכונים איכותי ובמסגרתו, כמובן שלא להזניח את נושא ה-DRP. בגישה כזו, תוכלו לצמצם למינימום מקרי אסון, נזקים בגללם והפרעה לפעילות העסקית השוטפת. 

 

השאירו לנו תגובה לפוסט

למה פרובוקטור?

לכל אחד יש משהו לומר, ביקורת או פירגון ולפעמים סתם לפרוק את מה שיש לו על הלב. במקום לשמור הכל בפנים תשפכו את זה על המקלדת 

פוסטים אחרונים

גלילה לראש העמוד