זו השאלה הנפוצה ביותר של אנשים שרואים קרקס, ואני אומר- מופע קרקס זה לא משחק ילדים!
לתשובה לשאלה הזאת יש מוסר השכל!
אמני הקרקס חיים בינינו כבר מאות שנים, בארץ, הקרקס קיים רק עשרות שנים ועדיין- אין אמן קרקס שלא שאלו אותו איך הוא לא מפחד ליפול או להיפצע- "אתה לא מפחד על האצבעות?" "אתה לא מפחד ליפול על הראש?" "אתה לא מפחד לשבור איזה רגל?" "לי אין אומץ! איך אתה לא מפחד?"
שמה השני של אומנות הקרקס היא סכנה!
היכולת לבצע תרגילים במהירויות ובגבהים שבהם אם טעות קטנה מתרחשת היא עלולה לעלות מחיר יקר לאמן המבצע.
מכיוון שהכלי של האמן הוא גופו, טעות כזאת עלולה לגרום לו לאבד את פרנסתו לזמן מה ואף לצמיתות.
אז מה בכל זאת גורם לנו, אמני הקרקס לסכן את עצמנו יום יום?
האם השכר שווה את זה?
אמני קרקס הם האנשים שמבצעים תרגילים מסובכים, סלטות וסיבובים בגבהים מטורפים, מחליקים מעמודים, מטפסים על חבלים בלי ידיים, מאזנים את עצמם עם חפצים נעים ונתלים מאלמנטים באוויר כמעט כל יום בחייהם וכל זה בשביל להופיע בפני קהל חי.
כנראה שהכסף הוא לא התשובה אצל הרוב המוחץ של האמנים.
בארץ אחוז גדול מההופעות נעשות רק בחגים וגם אז האמן יכול להיות רק במקום אחד כל פעם, מה שמאפשר לו לרוב לא יותר מ3 מופעי קרקס ביום, וזה רק אם התמזל מזלו לסידור שכזה! בנוסף, רוב התשלומים נעשים בשוטף++ והכסף כמובן לא נכנס באופן רציף ולא בסדרי גודל שמאפשרים להתפרנס בכבוד, לכן רוב האמנים נאלצים למצוא הכנסה צדדית נוספת שלוקחת זמן אימונים יקר.
אז אמני קרקס מוכנים לוותר על איכות חיים ובכל זאת בוחרים לסכן את עצמם ואת גופם יום יום!
בואו נשפוך קצת אור!
קרקס, בין היתר, הוא דבר מהנה מאוד.
להיות אמן קרקס זה דרך, זו בחירה וזו עשייה מלאה בלב, התחדשות וריגושים.
מה שנתפס בעיניכם כסכנה לא בהחלט יתפס כך בעיני אותו אמן קרקס.
תחשבו רגע על התקופה בה ילד מתחיל ללכת: הילד בצעדיו הראשונים מתנועע לכל כיוון ואינו יציב כלל, כל צעד עלול להוביל אותו לרצפה (מה שקורה הרבה פעמים עד שהילד הולך בצורה יציבה ורציפה) ולמרות זאת עם הזמן השרירים מתחזקים והמוח לומד להפעיל את הגוף באופן כזה שמקנה ביטחון וידיעה שהגוף מסוגל למשימה המתבקשת וכך נעלם הפחד- בדיוק כמו אמן קרקס שלומד, לדוגמא, לעשות סלטה באוויר. אמני קרקס חוזרים על התרגילים ומחדדים את היכולות שלהם כל יום ובכך הם משיגים את הביטחון הנחוץ, האישור הנפשי והמנטלי שהגוף מסוגל לעשות את הנדרש ממנו ולתפקד גם במהירויות ובגבהים בהם מרווח הטעות קטן.
יש לזכור שכל הופעת קרקס שונה מקודמותיה, הבמות משתנות, התאורה, הטמפרטורה, רמת עייפות השרירים והעייפות הכללית, היסחי דעת וטעויות קטנות שתמיד יכולות לקרות בהופעות חיות. יחד עם כל זה, אמן קרקס מקצועי מסוגל להתמודד בזמן אמת עם המתרחש רק עם ניסיון אמיתי של שנים שמחייב נפילות לאורך הדרך.
בתור אמן קרקס ובתור בן אדם בכלל בחיים שלי- כל דבר חדש שאני מנסה אני מוודא שאני יכול ויודע קודם כל ליפול. ברגע שאני יודע איך ליפול יש לי הרבה יותר ביטחון ויכולת לקיחת סיכונים בתוך התרגיל או הדבר החדש שאני ניגש אליו.
אז הבנו שההתמדה חשובה! אבל למה לסכן את הגוף?
כי בדיוק בסכנה נמצא המפתח!
התמודדות מול הסכנה מחייבת אותנו להיות בתשומת לב מקסימלית- מחייבת אותנו להיות במלוא הריכוז! היא לוקחת אותנו אל הקצוות שלנו ודוחקת אותנו להרחיב את עצמנו ולהמשיך להשתפר, להישאר דינמים ולהישאר בכושר ובעירנות. כל אלו ועוד גורמים לנו להרגיש חיים! מחזקים את בטחוננו ואת בריאותינו.
בקיצור, אמני קרקס לא מחפשים חיים פשוטים- חלק יגידו שברצונם לממש את הפוטנציאל שבהם, אחרים נהנים להופיע, ויש כאלה שבשבילם האימונים הם העיקר.
חלק גדול בעולם הקרקס הוא התחרות החיובית שנוצרת בין האומנים.
התחרות היא דבר טבעי וטוב ואמני הקרקס מאמצים אותה בחום, לא נרתעים מאתגרים גדולים ולא נכנעים לפחד ואף מוסיפים צבע ויצירתיות להשלמת החוויה.
לסיכום,
האמת היא שלסכן את עצמנו זה דבר אנושי לגמרי, אלו שלא מפחדים ללכת למקומות חדשים ומסכנים את עצמם ואת רכושם מגיעים למקומות חדשים וחוצי גבולות אשר אלו שפחדו לא מגיעים אליהם.
אם לא ניקח סיכונים לא נוכל להמציא את עצמנו מחדש, להביא עניין ומשמעות לעשייה ולהתרגש כל פעם מחדש.
אל תתנו לפחד לשתק אתכם, תיקחו סיכונים ותעופו באוויר.
כותב עמית ג'רבי, אמן קרקס בעל העסק – עמית לאומנויות
